*הטיפשות* שוב העיריה, הקבלנים והאנשים שם למעלה נגד העטלפים והפעם ברמת גן... למישהו נמאס מהעטלפים והיונים אז הם שמו רשת על מנהרת השירות. רשת נגד יונים - אחת כזו שהעטלפים לא מבינים. הרשת הייתה לא מתוחה - מה שגם לעטלפים להסתבך בה ובכול ניסיון שלהם להיחלץ מהרשת הרשת חתכה אותם יותר ויותר וגרמה להם לפציעות ומוות כואב. הם הגדילו ראש ועשו זאת כשכל העטלפים היו בפנים. ככה שלא יוכלו לצאת. שימותו. מרעב ומצמא.

 

*רוע* כשהתקשרנו למשטרה שאלו אותנו "למי שייכות החיות?" אז ניסינו להסביר שאלו חיות בר הן לא שייכות לאף אחד. אז נאמר לנו ש"אם זה היה חתול של מישהו שנפל לבור זה סיפור אחד אבל בגלל שאלו חיות של שייכות לאף אחד אז זה סיפור אחר". הסברנו. הסברנו שהם שייכים לטבע, לאמא אדמה, לאלוהים ושזה בכלל לא משנה כי אנחנו עמותה לעטלפים ואנחנו מייצגים אותם. אז התגובה הייתה "אה.. עטלפים! אז תחכו למחר." למחר אדון מוקדן? מחר כולם יהיו מתים. איפה הדאגה לשלום האנשים הטובים שבאו לעזור? זה גם לא עניין אותך למרות שהסברנו לך שזה מיקום מסוכן. איפה חוק צער בעלי חיים אדון מוקדן? או שזה כמובן בכלל לא חשוב. אתה יכול להגיד תחכו למחר כי אתה יושב לך שם במגדל השן שלך ולא כאן. כי אתה לא רואה את הזוועה. כי לך לא נשבר הלב מהמראות של מס' אמהות שהצליחו לצאת ועכשיו הן מתנגשות שוב ושוב ושוב ברשת בניסיון נואש לחזור פנימה ולהציל את הגורים שלהן. גם במחיר של להיפצע בעצמן.. אבל אתה יודע מה אדון מוקדן? יש גם שוטרים שראו. שבאו וראו. והם? הם הבינו. כי לא צריך לאהוב עטלפים כדי להבין שמה שקורה הוא מזעזע. כי להם אדון מוקדן - יש לב. יש חמלה.

 

*טוב לב* השוטרים ליוו אותנו לאורך כול החילוץ הניידת הראשונה הייתה איתנו כמעט כול החילוץ ושמרה על האנשים הטובים שלא ידרסו. והניידת השניה עצרה לשאול לשלומנו ואם אנחנו צריכים עזרה והדליקה בשבילנו כדי שמכוניות שנוסעות מהר במנהרה בסיבוב לא ידרסו אותנו ככה סתם, שוב. בלי סיבה יונים ועטלפים שאיבדו את ביתם. גוזלי יונים וגורי עטלפים שהפכו יתומים בלילה אחד.

 

פעולת החילוץ נעשתה 2 לילות ברצף. ורק בזכות אנשים מדהימים שבאו במיוחד מכול רחבי הארץ, טיפסו על הגדר, פירקו את הרשת ומתחו אותה בחזרה. אספו את העטלפים, נתנו להם נוזלים, חיממו את הגורים, נתנו תרופות, הסיעו עד לבית המחסה, לקחו אליהם את היונים, אימצו את הגוזלים, שברו את הבטון, הביאו ארגזים, מיינו את העטלפים הפצועים, עבדו בעדינות ובנחישות על מנת שלא יפלו גורים מהחיבוק של האמהות שלהם, נתנו טיפול רפואי ראשוני, סיכנו את חייהם על הכביש, תפסו עטלף עטלף עם רשת ולא ויתרו ולא השאירו אף אחד מאחור! בזכותם ורק בזכותם - ניצלו מעל 300 עטלפים.

 

אז תודה לכם! אתם מרגשים ומדהימים אחד אחד! בסוף היומיים האלה הצלחנו לחלץ כ 300 עטלפים. 60 הגיעו אל בית המחסה כשהם תשושים וחבולים. 7 אמהות עם גורים עליהם. 5 גורים שאיבדו את האמהות. 3 אמהות שאיבדו את הגורים. ו 2 עטלפים שאיבדו את חייהם לפני שהגענו..