top of page

בית המחסה

הכל התחיל בגורת עטלפים קטנה בשם אמילי שנמצאה על הרצפה בבאר שבע.

הנשים המקסימות שמצאו אותה חיפשו מי יודע ומוכן לקחת אליו גורה שזקוקה לטיפול אינטנסיבי של 24/7, ובמקרה שמעו על בית קטן בדרום ת"א שמקבל אליו את כל החיות שזקוקות לעזרה. הן הביאו את הגורה, שזכתה לשם אמילי.

אמילי הייתה על המטפלת שלה בכל שעות היממה, לאן שלא הלכה המטפלת - אמילי הייתה איתה. וכך בכל מקום שאליו הלכו אנשים נחשפו לבע"ח הקסום הזה. 

השמועה על "בית בטוח לעטלפים" עברה מפה לאוזן. הסתבר שהרבה אנשים מוצאים עטלפים אשר זקוקים לעזרה, אך לא ידעו לאן לפנות. גם מעבדות שעושות ניסויים בעטלפים ופינות חי שנסגרו התחילו לפנות אל הבית הקטן בבקשה שנקלוט עטלפים. וכך במהרה הדירה הקטנה התמלאה לה ב - 90 עטלפים, כשכל עטלף במצב פיזי או נפשי שונה.

 

היה ברור לנו שאנו חייבים לגדול ובמהירות! הרי ישנם עטלפים שכבר יכולים לשוב אל הטבע וישנם עטלפים שעדיין זקוקים לאימוני תעופה. 

 

החלטנו לנסות את מזלנו ופתחנו פרוייקט גיוס המונים. האמת? לא האמנו שנגיע ליעד. אבל האנשים המופלאים שבדרך הפתיעו אותנו ובגדול! ביקשנו לגייס 60,000 ש"ח לבניית בית מחסה קטן ואנשים תרמו בנדיבות גדולה!

 

חיפשנו מקום שקט, שיהיה לעטלפים מקום מוגן ללא סכנות ומצאנו! מבנה גדול, בהרי ירושלים, טבע ושקט מסביב, לא רחוק מאחת ממערות העטלפים הגדולה בישראל. מקום מושלם בדיוק כמו שהעטלפים זקוקים לו. 

 

אז התחלנו לבנות את בית המחסה הראשון במזרח התיכון לעטלפים!  

בית המחסה בנוי במתכונת Soft Release - כל עטלף שמגיע לבית המחסה מתקדם בין המתחמים בהתאם לקצב האישי שלו (מחקרים מראים שבע"ח אשר הושבו אל הטבע בצורה הדרגתית, הראו אחוזי הישרדות גבוהים משמעותית).

הרשתות החוצצות בין המתחמים הן רשתות בד עבות ואלסטיות כך שהעטלפים יכולים לתקשר אחד עם השני גם אם הם לא באותו מתחם. הרשתות עשויות מבד עבה על מנת לעזור לעטלפים מצד אחד לשייף את הציפורניים ומצד שני הן רכות מספיק כך שעטלף לא יוכל להיפצע מהן.

מתחמי בית המחסה

מרפאה – במרפאה מאושפזים עטלפים אשר זקוקים לטיפול רפואי קל, אשפוז לאחר ניתוחים, תרופות או השגחה.

(עטלפים שזקוקים לניתוחים מאושפזים במרפאות חוץ אצל הווטרינרים המקסימים שלנו! – אותם תוכלו למצוא תחת התגית "שותפים לדרך").

גוריה – הגוריה היא המתחם הקטן ביותר. אל הגוריה מגיעים גורים יתומים מגיל 3 חודשים אשר נפלו מהאימהות שלהם וזקוקים למקום מוגן. רצפת הגוריה מכוסה בדשא סינטטי רך למקרה של נפילה, ומלאה בבובות, חבלים וצעצועי התפתחות. בגוריה הגורים בונים לראשונה את שרירי התעופה שלהם ולומדים לאכול לבד, להתנהג כלהקה ולהיתפס על עצמים מתנדנדים (כמו ענפים ופירות בטבע). 

*גורים יתומים מתחת לגיל 3 חודשים אשר זקוקים להאכלה כל 3 שעות, חום גוף וטיפוח 24/7 נמצאים אצל המאמאומנה המדהימות שלנו! – אותן תוכלו למצוא תחת התגית ״התנדבות״.

דיירי הקבע - במתחם דיירי הקבע ישנם עטלפים נכים ובעלי בעיות נוירולוגיות אשר אינם יכולים לשוב אל הטבע מפאת גילם או מצבם. לצערנו, רוב העטלפים במתחם הגיעו למצב הזה בגלל השכנות לבני האדם...

רצפת המתחם מכוסה בשמיכות פוך, שטיחים, דשא סינטטי ומשטחי החתלה – על מנת לשמור על העטלפים שלא יפצעו במקרה של נפילה. במתחם זה ישנם חבלים תלויים מקיר לקיר,דובים, מלונות רכות תלויות מהתקרה, משטחי טיפוס גדולים על מנת שהעטלפים יוכלו לטפס ולהתאמן על אחיזה מחדש, והתקרה כולה מכוסה ברשת צל על מנת למקסם את השטח כך שגם עטלפים שאינם יכולים לעוף יוכלו להתלות הפוך מהתקרה ולהרגיש כמו עטלף רגיל.

דיירי הקבע זוכים למשחקים וצעצועים שמשתנים כל שבוע. חשוב לנו במיוחד - עם עטלפים שלא יזכו לשוב אל הטבע - להוסיף כמה שיותר עניין ומשחקים.  

 

השבה אל הטבע – מתחם ההשבה אל הטבע הוא הגדול ביותר. במתחם ישנם חבלים מתוחים מקיר לקיר, משחקי העשרה, ומנהרה שפתוחה 24/7 לעטלפים אשר מרגישים בטוח מספיק בשביל לצאת אל הטבע. רצפת המתחם מכוסה בחול רך כך שגם אם עטלף נופל הוא לא ייפצע. 

העטלפים אשר הגיעו למתחם ההשבה אל הטבע הם עטלפים בריאים ולמרות זאת אנו רואים שחלקם בוחרים לצאת אל הטבע כל לילה ולחזור לישון בבית המחסה. אנו גם יודעים להגיד שישנם עטלפים שבאים מבחוץ לאכול אצלנו וחוזרים בבוקר למקומות הלינה הטבעיים שלהם!

bottom of page